תו נכה — מה אפשר לקבל ואיך מתחילים?

תו נכה מאפשר חניה במקומות חניה ייעודיים לנכים, פטור או הנחה בחניה (ברוב הרשויות), והקלות מסוימות בנסיעה. ההכרה מתבצעת על ידי משרד התחבורה / רשות הרישוי, על סמך מסמכים רפואיים. יש שלושה סוגים עיקריים: תו רגיל, תו לחזה (לקיבוע פיזי קשה), תו ניידות (קצבה לפי 'הסכם הניידות').

• מי שניידותו מוגבלת באופן שמחייב חניה קרובה ליעד (אורתופדי, נוירולוגי, לב-ריאה).
• מי שזקוק לכיסא גלגלים, הליכון, או עזרי הליכה אחרים באופן קבוע.
• מי שאחוז הנכות הרפואית עולה על רף מסוים בליקויי תנועה.
• ילדים — לפי הוועדה הייעודית לילדים.
• מי שנכלל בהסכם הניידות — מסלול נפרד לליקויי רגליים קשים.

• טופס בקשה לתו נכה (זמין במשרד הרישוי).
• סיכומי רפואה מהמומחים הרלוונטיים (אורתופד, נוירולוג, קרדיולוג).
• החלטת ביטוח לאומי על אחוזי נכות (אם יש).
• צילומי הדמיה של הליקוי (אם רלוונטי).
• צילום רישיון רכב + תעודת זהות.

1. 1

   מילוי בקשה והגשה

   ממלאים טופס בקשה, מצרפים מסמכים רפואיים, ומגישים לרשות הרישוי.

2. 2

   בדיקה רפואית

   במקרים מסוימים — בדיקה אצל רופא מוסמך מטעם משרד התחבורה. רוב הזמן, אם המסמכים ברורים, אין צורך בבדיקה נוספת.

3. 3

   החלטה והנפקת תו

   אם אושר, התו נשלח בדואר. תקופת התוקף משתנה: ארעית (1-3 שנים) או קבועה.

4. 4

   חידוש

   תו ארעי דורש חידוש בתום התוקף, עם מסמכים מעודכנים.

• להגיש בלי סיכומים מומחים — בקשה עם רק רופא משפחה לעיתים נדחית.
• לא לציין את התסמינים שמגבילים בפועל — צריך להסביר *איך* הניידות מוגבלת ביום-יום.
• להחזיק תו של בן/בת זוג שכבר לא בחיים — לא חוקי, חייבים להחזיר.
• לא לדעת על הסכם הניידות — מסלול נפרד עם קצבה חודשית למי שעומד בקריטריונים.

• נכות כללית←
• נכות ילד←